<h1>ארחות חיים הלכ' ברהמ"ז סימן ל"ה</h1>
<h2>דף נ.</h2>
ג' בני אדם שבאו מג' חבורות אין רשאין ליחלק והוא שבאו מג' חבורות של ג' ג' בני אדם פי' שכל א' חייב בזימון במקומו וכיון שכן לא נסתלק הזימון מהם וכשפגעו עכשיו זה את זה אין רשאין ליחלק ומזמנין כלן יחדו כדי שיפטרו מן הזימון והתלמוד מדקדק על זה ואומר אמר רבא לא אמרן אלא דלא אקדימו הנך ואזמינו עלייהו אבל אקדימו הנך ואזמינו עלייהו פרח זימון מהני. י"מ שכך פירושה לא אמרן שאין רשאין ליחלק אלא כשלא זימנו עם בני חבורתם שלא נסתלק הזימון מהם אבל אם כבר זימנו עם בני חבורת' נסתלק הזמון מהם ושוב אין מזמנין ואין זה הפי' נכון שאם זימנו עם בני חבורתם מה בא זה ללמדנו שאין מזמנין פעם אחרת פשיטא שאין לאכילה א' אלא זימון א'. ולכך פי' רבינו יהודה כגון שבאו אלו ג' ונפטרו מג' חבורות והניחו בכל חבורה וחבורה ג' ואלו שהניחו זמנו לעצמן או שלא היו בכל חבור' וחבורה רק ג' והלך הא' ונשארו הב' ובא א' ואכל כזית ונצטרף עם הב' וזמנו עמו אע"פי שעדיין לא זמנו אלא הלכו לדרכם כיון שזמנו עם חבורתם נסתלקה הזימון מהם שהרי אינם יכולים לזמן עם בני חבורתם שכבר זמנו ואין לזמן על אכילה א' ב' פעמים וכיון שכן גם הם אינן מזמנין. ולשון עליהו אינו ר"ל עמהם אלא שחביריהם זמנו במקומן על עצמם ובא ללמד שאע"פי שאלו הג' לא זמנו נסתלק הזמון מהם כיון שזמנו בני החבורה. והר' יונה פי' כגון בג' בני אדם שנפטרו מג' חבורות מג' בני אדם ויצא לשוק א' מכל בני החבורה והב' הנשארים מכל החבורה קראו לזה הג' שיצא לשוק וזמנו עליו והוא ענה במקומו כמ"ש למעלה. נמצא שאלו הב' שעמדו במקומן יצאו ידי זימון אבל לא הג' אע"פ שענה במקומו כיון שלא בא אצל חבירו. ובא ללמד שאע"פ שאלו הג' לא יצאו ידי זימון אם פגע זה את זה אחרי כן אין יכולין לזמן שהרי נסתלק מהם הזימון כשזימנו עליהם בני חבורת' כי בהפרדם נסתלק מהם שם ג' ועל ידי שזימנו עליהם הראשונים נסתלק מהם שם זימון ואע"פי שחוזרין אח"כ לכלל ג' אינן יכולין לחזור לכלל זימון. עוד כתב הר' יונה ז"ל כי לכאורה משמע שאפילו אכלו לאחר שזימנו עליהם כל א' ואחד אח"כ פגעו שלשתן זה בזה שאין מזמנין אחר שלא נועדו יחד לאכול. ואע"פי שדבר פשוט הוא שאם אכלו ב' בהזמנה אחד ולבסוף בא ג' ואכל כזית שמצטרף עמהם זהו מפני שכבר נועדו הב' מתחלה ולפיכך זה נגרר עמהם אבל כאן שלא נועדו כלל לא הב' ולא הג' אין נגררין זה עם זה לזמן אע"פי שלא יצאו ידי זימון מהאכילה הראשונה שאכלו עם חביריהם כי פרח מהם זימון אחר שנפטרו חבריהם מהזימון עליהם.
